פסק-דין בתיק ת"א 37523-06

מבוא

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למר כפיר מגריסו, יליד 6.12.81 (להלן: "התובע") בתאונת דרכים מיום 13.5.04 (להלן: "התאונה").

הנתבעים הודו בחבות והמחלוקת היא לגבי הנזק בלבד.

הנכות הרפואית

המומחה המוסכם, ד"ר רמי דוד, מומחה לכירורגיה אורטופדית במחלות עמוד שדרה, קבע בחוות דעתו בפרק "דיון ומסקנות", בין היתר, כדלקמן:

" ... לסיכום, אין לדעתי ספק כי מר מגריסו נפגע בכתפו הימנית בעת התאונה וכי סבל מכאבים למשך מספר חודשים אחריה. יחד עם זאת, פער בן שנתיים בתלונות אינו מעיד על קיומה של בעיה אורגנית משמעותית לדוגמת קרע בשריר ה supraspinatus  ולכן אין לדעתי לקבוע קשר בין התאונה לפגיעה הנוכחית בכתף זו. זאת ועוד, טווחי תנועת הכתף כפי שנמצאו בבדיקה הגופנית אינם מקנים נכות וכן גם גודל הקרע בגיד ה supraspinatus . לפיכך, אין לדעתי מר מגריסו סובל מנכות בכתפו הימנית שמקורה בתאונה הנדונה.

מר מגריסו מתלונן על כאבי גב תחתון אשר החלו מייד לאחר התאונה הנדונה ואשר נמשכים עד היום. הכאבים קורנים לדבריו לרגל שמאל ולעיתים תרגיש גם ב"מתיחה" של רגל ימין. עוד מתלונן על הפרעה בהטלת שתן אשר הופיעה לאחר התאונה הנדונה.

בבדיקה גופנית נמצא פער ניכר בין טווחי תנועת עמוד השדרה המותני בבדיקה פורמלית לאילו שבבדיקה בלתי פורמלית. יחד עם זאת,  לאחר שתי בדיקות ולאור ממצאי בדיקת ההערכה התפקודית הממוחשבת, ניתן לסכם כי מר מגריסו סובל מהגבלה קלה בטווח תנועות עמוד השדרה המותני.

...

יחד עם זאת הממצא ב- L5 - S1 המודגם היטב בבדיקת ה MRI יכול לגרום לכאבי גב ועקב כך גם לירידה בטווח תנועות עמוד השדרה המותני. לסיכום, מר מגריסו סובל לדעתי מנכות בת 10% בהתאם לסעיף 37 (7) (א) לקנות המ.ל.ל. שמקורה בתאונה הנדונה."

עולה אפוא כי המומחה המוסכם קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בטווח תנועות עמוד שדרה מותני ולגבי הפגיעה בכתף ימין סבר כי התובע אינו זכאי לנכות צמיתה.

המחלוקת בין הצדדים היא לגבי קביעתו של המומחה כי התובע אינו סובל מנכות בגין הפגיעה בכתף ימין בתאונה.

המומחה העיד על חוות דעתו.

המומחה אישר כי כתף ימין נפגעה בתאונה וכי התובע עבר טיפול פיזיותרפיה בכתף החל מחודש יוני 2004 ועד לחודשים ספטמבר אוקטובר 2004. כמו כן אישר שלפי הרישום במסמכים, הטיפולים הפיזיותרפיים הועילו להרגעת הכאבים ושיפור התנועתיות. התובע חזר לקבל טיפול פיזיותרפיה בכתף ימין באוקטובר 2006 כאשר בבדיקת אולטראסאונד בנובמבר 2006 הודגם קרע חלקי קטן בגיד בכתף ימין (פרו' 25.2.09 עמ' 1, 2).

המומחה הסביר כי אצל אנשים צעירים עד גיל 40 שכיחות הפגיעות הטראומטיות גדולה יותר. הוא הוסיף, כי קיימות שתי אפשרויות לפגיעה בכתף ימין של התובע, טראומטית כתוצאה מהתאונה או ניוונית, וכי אינו יכול לומר בוודאות מהי האפשרות הנכונה במקרה זה. המומחה אישר כי התובע לא התלונן על כתף ימין לפני התאונה (שם, עמ' 3). המומחה גם העלה אפשרות שהיה לתובע קרע ניווני משך זמן רב שהיה אסימפטומטי ושבהמשך החל להיות סימפטומטי ולגרום לכאבים בכתף ימין של התובע (שם, עמ' 4). המומחה אישר שקיימת אפשרות שהקרע בגיד בכתף ימין הוא כתוצאה מטראומה (שם, עמ' 5). במהלך עדותו הוצגה למומחה תוצאת בדיקת אולטרסאונד מיום 18.5.03 ממנה עלה שבאותו מועד לא היה קרע בכתף ימין (שם, עמ' 6 וראה ת/2). בהמשך עדותו עמד המומחה על דעתו כי הגבלת התנועה הקלה בכתף אינה מקנה נכות. עם זאת, לגבי הקרע של 6 מ"מ בגיד אישר כי אם היה סבור שקיים קשר סיבתי בין התאונה לקרע סביר להניח שהיה קובע נכות צמיתה בשיעור שבין 3% ל- 5% (שם, עמ' 8).

נוכח הנתונים שהתבררו ולפיהם: התובע לא התלונן על כאבים בכתף ימין לפני התאונה; בבדיקת אולטרסאונד מיום 18.5.03 (שנעשתה ככל הנראה בעקבות התאונה מיום 15.5.02 בה נפגע התובע בכתף שמאל אבל במהלכה נבדקו שתי הכתפיים) הגיד בכתף ימין היה תקין; התובע נפגע בתאונה בכתף ימין והתלונן לאחריה על הפגיעה בכתף ימין; גילו הצעיר של התובע ומצב הדברים שאצל צעירים בגילו של התובע שכיחות הפגיעות הטראומטיות גדולה יותר ותשובתו של המומחה שקיימת אפשרות שהקרע בגיד בכתף ימין נגרם כתוצאה מטראומה, שוכנעתי שסביר יותר שהקרע בגיד נגרם כתוצאה מהפגיעה בתאונה מאשר מדובר בקרע ניווני. זאת, אף שהתובע לא התלונן על כאבים משך כשנתיים עד לחודש אוקטובר 2006 ולמרות עמדת מומחה בית המשפט.

נוכח האמור לעיל, אני סבור שקיים קשר סיבתי בין הפגיעה בכתף ימין בתאונה לקרע בגיד.

לפיכך, אני קובע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 4% בגין הפגיעה בכתף ימין וזאת לפי עדות המומחה שקבע סדר גודל של בין 3% ל- 5% נכות צמיתה בגין הקרע בגיד.

עולה אפוא, שנכותו הרפואית הצמיתה של התובע בגין התאונה היא בשיעור כולל של 13.6%.